• לאשר ולחזק את הזכות לחופש המחשבה, המצפון והדת עבור כל האנשים – ובכלל זה את הזכות לא להשתייך לאף דת, ולהגן על הזכות של כל אדם לא לבצע תחת כפייה פעולות הנוגדות את אמונותיו המוסריות והדתיות העמוקות, תוך כדי הבטחה שהגישה לשירותים המסופקים על-פי חוק נשמרת וזכויותיהם של אחרים להיות חופשיים מאפליה מוגנת.
• לקדם פתרון סביר אשר יאפשר את קיומן של האמונות הדתיות והמוסריות העמוקות של אינדיבידואלים במקרים של קונפליקט חמור על מנת לאפשר לאזרחים להביע את אמונותיהם או הדת שלהם באופן פרטי או בפומבי, במסגרת המוגדרת על-ידי חקיקה וכל עוד אין הדבר פוגע בזכויותיהם של אחרים.
• לבטל כל חוק או תקנה אשר יוצר הבדלה מפלה בין מיעוטים דתיים לאמונות של הרוב.
• להבטיח אמצעים קלים ליישום עבור ילדים או הורים להשגת פטור מתכניות חינוך-חובה דתיות מטעם המדינה אשר נמצאות בקונפליקט עם אמונותיהם המוסריות והדתיות העמוקות; אמצעים אלה יכולים לכלול לימודי דת שאינם כוללים ווידוי, ידע על פלורליזם של דתות ותכניות חינוך על אתיקה.

הצעת חוק חדשה בנושא הטיפול ב"כתות פוגעניות" הוגשה לשולחן הכנסת. אנשי האקדמיה מישראל ומחו"ל מתנגדים להצעת חוק זאת. הנה מכתב שגוף אקדמאי ישראלי לחקר דתות חדשות - 'מיד"ע' - שלח לממשלה ולכנסת:

הצעת החוק מגדירה "כת פוגענית", קובעת עבירה בגין עמידה בראש כת פוגענית ומנגנון חילוט רכוש של העומד בראש הכת. בנוסף, ההצעה מקימה מאגר מידע בעניין כתות פוגעניות ומערך טיפולי נפשי בנפגעי כתות ובני משפחותיהם. לבסוף, ההצעה מאפשרת למנות אפטרופוס לאדם הנמצא תחת השפעה של כת פוגענית. כפי שיפורט להלן, לפי עמדת מרכז מיד"ע, הצעת החוק אינה מתיישבת עם המחקר האקדמאי או עם עמדת בתי המחוקקים ובתי המשפט בארץ ובעולם, פוגעת יתר על המידה באוטונומיית הפרט ובזכויותיו ואיננה נחוצה.

ההצעה מגדירה כת פוגענית כקבוצה המשתמשת ב"שיטות של שליטה בתהליכי החשיבה ובדפוסי התנהגות". ההגדרה מתבססת על התיאוריה של שליטה מוחית, אשר אינה מקובלת במחקר האקדמאי, ונדחתה על ידי בתי מחוקקים ובתי משפט עליונים בארץ ובעולם. יתרה מכך, תפיסה זו שוללת את האמונה באוטונומיה אישית ובאחריות של בני אדם למעשיהם (בית המשפט העליון התייחס לתפיסה זו בהרחבה לאחרונה בפרשת חסידיו של אליאור חן).

סעיף 6 להצעת החוק מאפשר למנות אפטרופוס לאדם בגיר אשר נמצא תחת השפעה של כת פוגענית. מינוי אפטרופוס לאדם בגיר אשר בחר מרצונו החופשי להשתייך לקבוצה, ואפילו היא קבוצה פוגענית, פוגע באופן לא מידתי באוטונומיית הפרט, ללא ביסוס ראוי מבחינה אקדמית ופסיכולוגית.

עמדתנו היא כי החוקים הקיימים בספר החוקים כיום הנם מספקים, ואין צורך בהוראות הצעת החוק. מדינת ישראל אינה מתקשה להעמיד לדין מנהיגי כתות, ובאמתחתה מגוון עבירות פליליות מתאימות, כפי שניתן ללמוד מהפסיקה בפרשות כדוגמת גואל רצון (אשר נידון לשלושים שנות מאסר) וד.א. (אשר נידון לעשרים ושש שנות מאסר).

אשר על כן, מרכז מיד"ע ממליץ שלא לקבל את הצעת החוק במתכונתה הנוכחית.

נשמח לפרט עוד, להביא מראי מקום למצב החקיקתי בארץ ובעולם כמו גם למחקרים אקדמיים בתחום, להשתתף בדיונים בנושא, ולענות על כל שאלה.

בברכה,

פרופ' בועז הוס, ד"ר רחל ורצברגר, ד"ר תומר פרסיקו, ד"ר אדם קלין אורון, ד"ר מריאנה רוח-מדבר, עו"ד משואה שגיב – חברי הוועד המנהל של מרכז מיד"ע

מרכז מיד"ע במכון ון ליר בירושלים אוסף מידע מהימן ואובייקטיבי אודות קבוצות דתיות עכשוויות בישראל, במטרה להעמידו לשירות מוסדות המדינה וכלל הציבור. המרכז מופעל על ידי חוקרים מוסמכים בתחום, תוך שימוש בכלים מדעיים והקפדה על סטנדרטים אקדמיים.

לפרטים נוספים: פרופ' בועז הוס, אוניברסיטת בן גוריון שבנגב, bhuss@bgu.ac.il, 052-3757614.